וסטיבוליטיס -"פתאום הסקס הפסיק להיות מדהים והפך לכואב" - 

לפני ארבע שנים משהו השתבש. בן זוגי כיום ואני יצאנו אז 10 חודשים ופתאום הסקס הפסיק להיות מדהים. הוא היה כואב, והכאב הלך והתגבר. התחושה הייתה של צריבה אשר לא הופיעה מחוץ למיטה.
פניתי לרופא הנשים שלי. הוא עשה בדיקת תרבית רגילה. בבדיקה מצאו לי קנדידה – שמבחינת הרופא עליי לשים אגיסטן והכל יעבור.
אני הכרתי את הקנדידה מאחותי שסבלה גם היא ממנה ולכן ידעתי שעליי לפנות לנטורפתית. הסימפטומים שלי הפתיעו אותה כיוון שהיא יודעת שהקנדידה מתבטאת גם בגרד ודלקות "מחוץ למיטה" ובכל זאת היא בנתה לי תפריט רצחני ומילאה אותי בכל טוב אורגני (שמן עץ התה, תרכיז אשכוליות, שיקויים הומואופטים שונים ומשונים וכו'). אני חייבת להודות שהייתה הקלה מסויימת לאחר זמן מה אבל המצב הלך והחריף שוב לאחר מספר חודשים.
הכאב הפך ממש בלתי נסבל. ניסיתי את כל הקרמים האפשריים, התחלתי לקיים יחסים עם ג'ל אזרקעין להרדמה מקומית. יחסי מין הפכן להיות דבר מאוד מסורבל... טכנית
לאחר כשנתיים של פניות חוזרות והולכות לרופאי נשים שונים ברחבי הארץ, התגלגל לידיי במקרה גליון "לאישה" ובו כתבה על יעל שוראקי והטיפול האוסטיאופטי בנשים אשר חוות כאבים בזמן יחסי מין. באותו רגע הבנתי מיד שגם לי יש "ויסטבוליטיס". מצד אחד הרגשתי הקלה – יש לזה שם, יש לזה אבחנה, יש לזה הגדרה. מצד שני רצתי לאינטרנט וגיליתי שאף אחד לא ממש יודע את מקור המחלה ואת הדרכים לרפא אותה. הייתי מתוסכלת.
בהמלצת חברה הגעתי לרופא הנשים הראשון שאיבחן אותי (הייתי זקוקה ל"אסמכתא"....) אבל גם הוא לא היה אופטימי.
ככל שעובר הזמן אני מיואשת יותר ויותר, מרגישה פגומה, מפחדת שבן הזוג יתייאש, נמנעת מסקס, שואלת למה זה מגיע לי???
המשכתי את שיטוטי באינטרנט ופניתי לאחד הרופאים המומלצים בארץ לטיפול במחלה. הוא המליץ על ביופידבק – ואם זה לא יעזור – ניתוח. לא יכולתי לדמיין את האופציה לנתח, הבטחתי לעצמי שאעשה הכל על מנת לדחות את האפשרות הזאת.
התחלתי ביו-פידבק. המטפלת הייתה מאוד אופטימית, אמרה שהמקרה שלי הוא מקרה קל ושמהר מאוד הכל יעבור... אך הטיפול עזר רק מעט. במקביל פניתי לטיפול אלטרנטיבי של "טיפול במגע" והוא שילב שינוי תזונה אשר הקל מעט גם כן, אבל שום דבר לא עשה מהפך, לא באמת טיפל בבעייה.

לבסוף החלטתי שכדאי לנסות ולהקשיב להמלצות הרבות באינטרנט על יעל שוראקי. עד כה לא פניתי אליה כי לא לא הכרתי את שיטת הטיפול שלה וחששתי לפנות למשהו שאני לא מכירה. היום אני מתחרטת שלא התקשרתי אליה מייד כשקראתי את הכתבה עליה – שנתיים לפני שהעזתי בסופו של דבר לעשות את הצעד הזה.

נתקלתי בהרבה מטפלים שונים ב-4 שנים האלה, רופאים ופיזיוטרפיסטיות שהתייחסו אלי ואל הכאב שלי בצורה נוראית. מיעל זכיתי מיד להבנה גדולה, לחיוך, לתקווה ולאמון שהחלמה היא אפשרית.
אי אפשר לתאר את מצבי כיום. אי אפשר. זה לא קרה ביום אחד אבל כיום אני מקיימת יחסים ללא משחה מאלחשת – שזה לכשעצמו הצלחה אדירה מבחינתי. זה לא שאין כאבים בכלל אבל העוצמה שלהם ירדה ב-90%!!! החשק המיני חזר, החיים נראים רגועים יותר... 
הטיפול כלל שינוי באורך החיים, שאומנם התחיל עם דיאטות קודמות שעשיתי, אך הפעם הוא כלל מודעות עצמית והשקעה רבה יותר גם בספורט. זה לא פשוט, לא פשוט להתמיד בזה אבל מחיר אי ההתמדה – פשוט לא משתלם.
כולי תקווה שכל מי שקוראת עכשיו את המילים שלי תתן לעצמה את הצ'אנס להיעזר ביעל, שלדעתי עושה עבודת קודש, ולסיים את הסבל שלה. כי לאף אחת לא מגיע לסבול.