תגידי, את יודעת איפה רצפת האגן שלך?


מאת: דפנה לוי

יש איברים בגופנו שיש להם יחסי ציבור מצוינים: קשה לדמיין את אוצר הפתגמים העממיים בלי תזכורת מתמדת לתפקוד הכליות או הרחם, ובלתי אפשרי לדמיין שירי אהבה שמתעלמים מהלב. אבל מה אנחנו יודעות על רצפת האגן שלנו? המקום הזה, סודי כמעט כמו המערה החשמלית של חסמב"ה, לא מוזכר באוזנינו עד לפעם הראשונה שבה אנחנו מתפוצצות מצחוק ומגלות לתדהמתנו שההתלהבות הזו לא פסחה גם על שלפוחית השתן.

בפועל, מדובר בצומת חשוב של אינספור עצבים, רקמות חיבור, שרירים וכלי דם המוצנעים בין רגלינו, צומת הכולל את פתח הנרתיק, צינור השתן ופי הטבעת, ומעליו מונחים שלפוחית השתן, הרחם והחלחולת שלנו, ומעליהם כל אברי חלל הבטן. המערך המורכב הזה הוא שמאפשר לנו שליטה בסוגרים, יש לו תפקיד חשוב במהלך הלידה והוא שמבטיח לנו אורגזמות. אז איך זה שאנחנו לא ממש מכירות את המקום? יעל שוראקי, פיזיותרפיסטית ומומחית לאוסטיאופתיה של רצפת האגן משוכנעת שהדבר נובע מכך שרובנו פשוט לא מורגלות לתחזק את גופנו, או במילים אחרות להקדים רפואה למכה. "אנחנו מחפשות טיפול רק כשכואב או כשמשהו לא מתפקד ומפריע לנו", היא אומרת, "ולא רגילות לטפל בגוף שלנו כך שהוא בכלל לא יגיע למצב שבו דברים לא יתפקדו כראוי".

שוראקי מתמחה, כאמור, בטיפול אוסטיאופתי ברצפת האגן - טיפול ידני בשרירים וברקמות האחרות הנמצאות שם. כדרכם של אוסטיאופתים היא מנסה לאתר, באמצעות מגע ידיה, כאבים ובעיות שונות ולטפל באלה באמצעות לחיצות, עיסויים וכדומה. לדבריה, ניתן לטפל כך בשורה של בעיות החל מכאבים בעת קיום יחסי מין, בריחת שתן, גרד והפרשות שונות וכלה בבעיות פריון - ולחסוך כך לא רק את אי הנוחות, הכאב והתפקוד הלקוי, אלא גם לפתור את הבעיות ללא צורך בטיפול תרופתי או התערבות כירורגית.

שוראקי תרצה החודש במסגרת סדרת הרצאות על מיניות נשית בחנות "סיסטרז" (שד' בן גוריון, תל אביב) הרצאה שכותרתה "מסע חווייתי אל אוצרות קרקעית האגן". חווייתי? לשוראקי ברור שמדובר באזור רגיש מאוד, שאנחנו שומרות בו לא רק רישומים ועדויות לתהליכים גופניים שעברנו (לידה, למשל) אלא גם לטראומות נפשיות, המשאירות חותם בגופנו. "רובנו לא מסוגלות לעצום עיניים ולתאר איך נראה האזור הזה", היא אומרת.


ולמה חשוב כל כך להכיר את רצפת האגן?
"כי נשים רבות סובלות מכאבים ובעיות תפקודיות באזור, כתוצאה מחוויות מיניות שעברו ונותרו לא פתורות. מצטבר שם מתח, שמשפיע אחר כך על התפקוד המיני, למשל. ישנו גם מין טאבו, נשים רבות מפחדות לדבר על כאבים בנרתיק, וזה חמור עוד יותר אם מדובר בפי הטבעת, וחלקן לא מוכנות להיבדק אפילו מרוב פחד שמישהו יגע בהן שם".

הבדיקה והטיפול שאת מציעה כרוכים במגע אינטנסיבי באזור, זה באמת יכול להפחיד...
"עיקר הפחד הוא פסיכולוגי, בגלל שמדובר באזור שאנחנו נוטות להדחיק ולהתבייש בכל מה שקשור אליו. אפילו כשמדובר בדליפת שתן, נשים לא ממהרות ללכת לטיפול, כי הן מתביישות, הן אומרות לעצמן 'מה אני תינוקת שאני פתאום לא שולטת בפיפי?' או שאם הן מבוגרות, הן כאילו משלימות עם זה שהן לא לגמרי שולטות על הסוגרים, בזמן שחשוב מאוד לטפל בזה כמה שיותר מוקדם, כי בשלבים המוקדמים אפשר לטפל בזה בלי ניתוחים, רק באמצעות חיזוק ידני של השרירים שאני מבצעת".

בתוכן...
"נכון, ויש נשים שזה מפחיד אותן יותר מטיפול רפואי שכרוך בהחדרת מכשירים לנרתיק, רק משום שזה פחות מוכר ופחות מקובל. בפועל, מכיוון שאני עושה הכול בידיים, יכולה להתעורר אי נוחות, אבל לא יותר מביקור אצל רופא שיניים. אני עובדת בטכניקות עדינות מאוד, ואני מאוד קשובה למטופלת. אם הדבר הכי קטן לא נוח לה, אני מפסיקה מיד, אף אחת לא יוצאת מטיפול כזה עם טראומה".

ואת אומרת שהאזור הזה מאוד טעון רגשית
"נכון. יש לי מטופלות רבות שאני רק מניחה להן יד על הבטן, והן פורצות בבכי. אנחנו אוגרות בפנים המון חוויות שאנחנו לא מתמודדות איתן, לא מבטאות אותן, ואז הן באות לידי ביטוי בבעיות תפקוד שונות בגוף, שלרוב, בבדיקה רפואית קונבנציונאלית לא תימצא להן סיבה. לכאורה הכול בסדר, ובכל זאת יש הפרשות לא נעימות מהנרתיק, או כאבים איומים בזמן קיום יחסי מין. והמגע שלי עוזר לשחרר את המתחים שהצטברו שם, כדי שהשרירים והרקמות יחזור לתפקוד התקין שלהם".

לא כל הבעיות באזור נובעות ממקורות רגשיים
"בוודאי. יש הרבה בעיות באזור הזה שנובעות מטראומות גופניות, כמו לידה קשה במיוחד שלאחריה צונחת רצפת האגן. האיברים שם נושקים אחד לשני, וכשאחד מהם משנה את הזווית שלו או מאבד מהתנועתיות שלו הוא משפיע על האחרים. זה מתבטא בכאבים והפרעות שונות, ובדרך כלל אנחנו מחונכות לפנות לטיפול תרופתי, לקבל משהו נגד הסימפטומים, להשקיט את הכאב, במקום לברר את מקורו ולטפל בשורש הבעיה".

בדיקת מצבה של רצפת האגן לא כלולה בבדיקה גניקולוגית שגרתית?
"לא, משום שהגניקולוגים לרוב לא מספיק מודעים לזה. בעיות ברצפת האגן אינן בעיות של חיים ומוות, זה לא כמו לחפש סרטן צוואר הרחם, לכן זה כאילו לא דחוף, למרות שיש לזה השפעה גדולה מאוד על איכות החיים שלנו. אני עוסקת במקצוע הזה כבר עשרים שנה - 15 שנה נשים פנו אלי רק בזמן כאבים, דלקות, הפרשות. רק בשנים האחרונות נשים למדו לבוא לבדיקה קבועה, לשמוע מה שלום רצפת האגן שלהן, למדו שזה חיוני לפחות כמו ביקור קבוע אצל שיננית".

את כל הבדיקה והטיפול את עושה באצבעותיך. מה בכלל אפשר לזהות באצבעות?
"קודם כל אני יודעת אנטומיה, אז אני יודעת איפה עוברת תעלת עצב ומה אני אמורה להרגיש בכל מקום. אני מרגישה את הגמישות של כל רקמה, אני מזהה צלקות, אני מזהה את המנח של הרחם, את הגמישות של הרצועות שתומכות בשלפוחית. לפעמים נדמה לי שיש לי עיניים בקצות האצבעות".

מהן הבעיות הנפוצות שבהן את מטפלת?
"קודם כל כאבים בזמן יחסי מין. 40% מהנשים שפונות לגניקולוג מתלוננות על כאבים, ויש עוד רבות אחרות שלא פונות בכלל כי הן חושבות שככה זה אמור להיות, שמין זה כואב. הרבה נשים סובלות בגלל התפרים שתפרו אותן אחרי הלידה, או בגלל צלקות שנגרמו שם. במדינות רבות מקובל שאת התפירה מבצעים מומחים לקרקעית האגן, משום שזה אזור בעייתי ותפירה לא זהירה עלולה לפגוע ברקטום או לייצר כאבים נוראיים בזמן קיום יחסי מין. אצלנו אין מומחים כאלה, ונשים רבות פשוט משלימות עם אי הנוחות והכאבים, וחיות עם צלקת בנרתיק בעובי של חבל".

את הצלקת הזו אפשר לסלק או להקטין בלי ניתוח פלסטי?
"בהחלט. הטיפול האוסתיאופתי משחרר הידבקויות ומגמיש את הצלקת. אנחנו עובדים כך על צלקות בכל מקום אחר בגוף, וגם בנרתיק. זו עבודה איטית וממושכת, ולא תמיד נעימה וישנם גם מקרים שאני מפנה לפלסטיקאי שמתמחה באזור".

ואיך יכול מגע ידיים להקל על דלקת כרונית בנרתיק?
"אני מטפלת בנשים שיש להן דלקות שהרופאים לא יודעים להסביר את מקורן. לרוב המקור הוא במעיים. יש לחצים גדולים בתוך הבטן, בגלל מעי רגיז, בגלל כל מיני בעיות, והכול לוחץ מאוד על הנרתיק והוא מפריש הפרשות. במקרים כאלה, הטיפול שלי, שמוריד את המתח מכל המערכת, ילווה על ידי טיפול של תזונאית כי אין טעם לטפל בבעיה נקודתית אם משהו בתזונה או באורח החיים יגרום לבעיה הזו לשוב ולהופיע".

כשאישה חווה בריחת שתן מהנרתיק, זה לא מאוחר מדי? זה לא מחייב ניתוח?
"בהרבה מקרים אפשר לטפל עוד לפני שפונים לניתוח. אחרי הכול, השלפוחית היא כלי קיבול שרירי, ואפשר לחזור ולאמן אותו, למנוע את תהליך ההצטמקות וההתקשות שלו. אם מטפלים בה בזמן, התהליכים האלה שבגללם אנחנו מפחדות לעשות אפצ'י, עדיין הפיכים".

את מטפלת גם בנשים בהיריון?
"בהיריון יש בעיות רבות של צרבת ושל כאבים באגן, יש נשים שקשה להן ללכת או לקום. כל אלה הן בעיות מכאניות, יש מפרק תקוע שאותו אני יכולה לשחרר. ההיריון יוצר לחצים בתוך הבטן, שהטיפול הידני מסוגל לשחרר. בגלל שהלחץ גדל ככל שההיריון מתקדם, צריך לטפל בסדרה של טיפולים החל מהחודש החמישי, אחת לחודש בערך, אבל אני גם מלמדת את הנשים מאיזה תנועות להימנע ואיך לתחזק את הגוף כדי להקל ככל הניתן על הסימפטומים האלה. אפשר גם ללמוד איך ללדת בלידה פיזיולוגית".

מה זו לידה פיזיולוגית?
"יש באגן מהמורות שהתינוק צריך לעבור. אני מלמדת את האישה באיזה שלב של הלידה כדאי שהיא תניע את האגן כך שהיא תרחיק את העצם ותרחיב את המעבר כדי שלתינוק יהיה קל יותר לעבור, איך לשכב או לנוע כך שכל התהליך יהיה לה קל יותר. זה לא אומר שהיא לא יכולה לקבל משככי כאבים או אפידורל, זה רק אומר שהיא מכירה את הגוף שלה ויודעת איך להתנועע נכון".

מה מציעה האוסטיאופתיה לנשים שמתקשות להרות?
"אני קודם כל ממליצה לכל אישה שמתכננת הריון לבוא לבדיקה ולקבל תמונת מצב, לראות אם כל הסוגרים במצב טוב, כל המפרקים נעים כמו שצריך, כל האברים מונחים במקומם. ברוב המקרים יהיה מה לחזק ובמה לטפל. למה? כי אנחנו הולכות על שתיים, כי אזור האגן הוא אזור שאנחנו לא תמיד יודעות איך להניע אותו, כי אנחנו מבלות הרבה שעות בישיבה וזה מייצר לחצים על האיברים שם... היו לי כבר מטופלות שהרופאים אמרו להן שהן לא מבייצות, או שאחת החצוצרות לא תקינה, ואחרי כמה טיפולים הכול חזר לתפקד כמו שצריך, אחרי שמצאנו את נקודות הלחץ ושחררנו אותן".

אייך היית מרגיעה נשים שחוששות מטיפול כזה?
"הייתי מציעה להן לזכור כמה חשוב לטפל באזור הזה, שבו אנחנו יכולות ליצור את היצירה הכי גדולה שלנו - הלידה, אזור שאמור להסב לנו עונג רב - במין. חשוב לשמור עליו במצב טוב ולא למצוא כל מיני פתרונות ביניים או להשלים עם מצבים לא נעימים. שנה או שנתיים אחרי שהתחלת לקיים יחסי מין, רצוי לבדוק מה קורה שם, וחשוב עוד יותר לבוא לבדיקה אחרי לידה, כי 80% מהלידות מסתיימות בבעיות ברצפת האגן. ממש כמו שאת עוברת בדיקות תקופתיות אצל רופא שיניים - כך את חייבת לעצמך בדיקה תקופתית אצל אוסטיואפתית של רצפת האגן".