מטופלים משתפים  /  כתבו עלינו בעיתון


מטופלת צעירה שנאלצה להתמודד עם כאבים גינקולוגיים מגיל 17
הרגשתי שהלכתי לקוסם
אומרים שלכל מחלה יש סימפטומים פיזיים ונפשיים שהולכים יחד יד ביד. כמה רומנטי. שפעת תתפוס אותך בדיוק כשאת מותשת או עובדת קשה מידי, דלקת בגרון תתקוף כשאת לא אומרת מה שאת באמת רוצה, אפילו הכרתי פעם מישהי שטענה שכל פעם שהיא יוצאת עם בחור שלא מתאים ל
"לפני שש שנים עברתי תאונת דרכים קשה עם שברים באגן ובצלעות, דימום מסיבי, פתיחת בטן כריתת טחול ואונה שמאלית של הכבד. כשלוש שנים לאחר מכן, על אף הקשיים לא ויתרתי והחלטתי להיכנס להריון וללדת.
סוף ההיריון לווה בכאבים קשים מאוד בשלפוחית השתן וברצפת האגן כולה. הכאבים הקשו עלי לתפקד והחמירו אף יותר לאחר הלידה. נפשית ופיזית מאוד הידרדרתי והתפקוד היומיומי והזוגי נפגע קשות.
ליעל הגעתי לאחר הפנייה מרופא הנשים בשל כאבים קשים באזור הנרתיק כחודשיים וחצי לאחר לידה. הייתה לי לידה מאוד נחמדה. התכוננתי ללידה טבעית וללא משככי כאבים והצלחתי בכך. כעבור ארבע שעות מהרגע שהגעתי לחדר לידה ילדתי את בני הבכור.
הסיפור שלי מתחיל בהריון שני, בגיל 34. הריון רגיל, משעמם, בלי שום תופעות מיוחדות. ההיריון הראשון הסתיים בניתוח קיסרי, ובהמלצת הרופאים התכוונתי ללדת בלידה רגילה.
לקח לי מספר שבועות להבין ש"משהו זז שם, באיזור עצם הזנב". כל מי ששיתפתי הגיב ב-"כן בטח אצל כולן זז, יקח לפחות שנה עד שיחזור" או "בודאי שיש כאבים בעצם הזנב אחרי לידה". ככל שעבר הזמן, נוכחתי שפעילויות שהיו מובנות מאיליהן לפני הלידה, פתאום נעשו שונות. התחילו כאבים לא מוסברים בשכמות, יחסי מין פתאום כואבים, הטלת צואה מותחת איזורים שלא ידעתי שיש לי, ישיבה ללא ריפוד מציקה. ובכלל הרגשתי ששיווי המשקל שלי לא חזר לעצמו כפי שהיה לפני ההריון.
הדבר המשמח ביותר בחיי הוא רגע פגישת התינוק שלי בחדר הלידה. זהו הרגע המרגש, המשמח והממלא ביותר. מה שמעצים רגע זה זו ההצלחה ללדת ללא התערבות רפואית, לעבור ולסיים את תהליך הלידה כמו בטבע, לא פצועה, לא כאובה ובעיקר לא מאוכזבת.
קוראים לי ק. אני בת 21. הסיפור שלי הוא כזה, אתחיל מההתחלה: בגיל 12 בערך טרם התחלתי לקיים יחסי מין היו לי צריבות לא מוסברות בפות. הגניקולוג, שנחשב למצוין, בדק אותי וטען שהכול בסדר והוא לא רואה כלום. אם הוא אומר, חשבתי לעצמי, כנראה שהוא יודע ונותר לי לסמוך על רופא מצוין זה. עם הזמן הבעיה החמירה
לצערי, אני חולקת את הסיפור שלי ואת הידע שרכשתי בעקבותיו. זה ידע שצריך להיות לכולנו, מבלי שאנחנו מגיעות למצב שבו איברים פנימיים זולגים לנו לתוך הנרתיק או החוצה ממנו. אני בכוונה כותבת את זה ציורי ומגעיל, כי לדעתי רק ככה אפשר לגרום לנשים להבין שהידע הזה חשוב. אני חושבת להעניק קישור לדף הזה לכל אישה בהריון מתנה.. בכל ספר הכנה ללידה יש פרק של אחרי לידה. דיברתי עם הרבה חברות, עוד לא מצאתי אחת שבאמת התייחסה ברצינות לחלק הזה. אולי מתרגלים קצת כיווצים, אבל למי יש זמן וכוח אחרי לידה, נכון?!
אני בת 40 , בתקופת הריוני השישי כשהייתי בחודש השביעי להיריון התחלתי להרגיש כאבים והתכווצויות שנדמו כצירים מוקדמים. המוניטור שנעשה לי בביה"ח לא הראה על צירים משמעותיים אך ההרגשה הייתה כבתחילת לידה.
לפני ארבע שנים משהו השתבש. בן זוגי כיום ואני יצאנו אז 10 חודשים ופתאום הסקס הפסיק להיות מדהים. הוא היה כואב, והכאב הלך והתגבר. התחושה הייתה של צריבה אשר לא הופיעה מחוץ למיטה.
ליעל הגעתי לאחר הפנייה מרופא הנשים בשל כאבים קשים באזור הנרתיק כחודשיים וחצי לאחר לידה.
הייתה לי לידה מאוד נחמדה. התכוננתי ללידה טבעית וללא משככי כאבים והצלחתי בכך. כעבור ארבע שעות מהרגע שהגעתי לחדר לידה ילדתי את בני הבכור. ולמרות איומים מצידה של המיילדת הצלחתי להמנע מחתך החיץ וללדת בכריעה
"כל אישה שבאה למפגש באה מהמקום והחוויה האישית שלה, אין אישה הדומה לרעותה..."
"כל מתח המורגש על רקמה או איבר בגוף הינו פיזי ורגשי גם יחד. בשיקום האישה לומדת כי לגוף תבונה, לכל איבר ואיבר יש אמירה וכי השפה בה מדבר אלינו הגוף צופן קוד סודי, מסר מהבשר ש"מבשר" – כפי שנאמר בכתובים " ומבשרי אחזה אלוה" (איוב י"ט).
זו שיטה המשתמשת בעקרונות האוסטיאופתיה על אזור רגיש במיוחד לטיפול: הנרתיק הנשי. זהו טיפול ידני שמטרתו לשחרר את האיבר הרקמה, הרצועה או השריר שנמצאים במתח / תחת לחץ על ידי החזרת הגמישות והתנועה למקום.
מתוך: מגזין מנטה
רצפת האגן, שבריאותה מבטיחה לנו שליטה בסוגרים וגם אורגזמות, היא איזור שאנחנו נוטות להתעלם ממנו.
אחרי שתקראו את הכתבה הזו, תדעו שגם היא (במיוחד היא), שווה בדיקה תקופתית.
מאת: דפנה לוי