"וסטיבוליטיס"

מדובר במחלה שתוקפת כ- 20% מהנשים בשנות ה- 30-20 לחייהן , רובן הגדול לא ילדו.

מאפייני המחלה
כאב בפתח הנרתיק ( בחלק הפנימי של השפתיים הקטנות)לרוב בצורת טבעת בעובי
של מס' מילימטרים.
הכאב מאופיין בצורת שריפה, בערה וצריבה בד"כ בפתח הנרתיק לעיתים עם הקרנה לירכיים ו/או לפי הטבעת.
נשים מתארות כאב של שריר תפוס (ספזם) ותחושת נפיחות ואי נוחות בכל אזור רצפת האגן והבטן.
הכאב גובר כאשר יש לחץ חיצוני על המקום : בישיבה ממושכת, בלבישת מכנסיים הדוקים, ברכיבה על אופניים ובהחדרת טמפון.
הכאב עלול להופיע או להחמיר בזמן הטלת שתן.
הכאב מחמיר עד כדי בלתי נסבל בקיום יחסי מין.
הכאבים הנ"ל עלולים לגרום לכאבים משניים אשר מעוררים נקודות רגישות רצפטורים (קולטנים) הממוקמים באזורים שונים ברצפת האגן ואשר יעבירו
דרך מערכת העצבים למרכזים עצביים במוח מסר של כאב.

הסיבות
לא תמיד ניתן להתחקות אחר הסיבות ויש השערות שונות כמו:
הימצאותו של פצע בצורת חריץ דמוי כיב חבוי סביב פתח הנרתיק ופתח צינור השתן.
זיהום ויראלי , נגיף הפפילומה.
אוקסלטים: הימצאות גבישים של מלח וסידן עם קצוות מחודדים המופרשים בשתן ואשר מגרים ופוצעים את רקמת הנרתיק.
זיהום פטרייתי
הפרעה הורמונאלית

הטיפול הקונבנציונאלי
תרופתי: ג'לים מקומיים, משחות ושטיפות (סנטטיות או טבעיות)
זריקות: חומרים המטפלים במזהמים ותהליכים דלקתיים ונגיפיים.
דיאטה דלת אוקסלטים בנוסף למינרלים וויטמינים על מנת לסתור את המלח ולהפחית את הכמות שמופרשת דרך השתן.
התערבות כירורגית: פרינאופלסטיקה – כריתת הרצועה הדקה והרגישה בפתח הנרתיק, כריתת בלוטות ברטוליני.
ביופידבק: ללימוד שליטה והרפיה של שרירי רצפת האגן.
מתן תכשירים הומאופטים

הטיפול של הרפואה האוסטאופטית
האיזון הגינקולוגי נשמר ע"י איזון עדין בין שלוש מערכות: מערכת העצבים האוטונומית, המערכת ההורמונלית והמצב הנפשי.
תזרים מידע בין ההיפופיזה וההיפוטלמוס (בלוטות שנמצאות במוח ואחראיות לשחרור F.S.H ו LH ) דרך זרימת הדם העורקית יגיעו הורמונים לשחלות, דרך זרימת דם ורידית יגיע מידע להיפוטלמוס באיזו ריכוזיות לשחרר פרוגרסטרון ואסטרוגן.
מערכת העצבים הפארסימפטטית והסימפטטית אחראית על כיווץ ושחרור כלי דם ולפיכך שחרור ההורמונים בצורה מאוזנת או בלתי מאוזנת.
הפרשות: הנרתיק באופן נורמלי חומצי, החומציות נובעת מטרנספורמציה של גליקוגן לחומצה לקטית ובנוסף כתוצאה מהשפעה הורמונאלית – אסטרוגן.
ההפרשה הינה תופעה פיזיולוגית ומעידה על תקינות האיברים המפרישים שהם: בלוטות ברטוליני (בלוטות שנמצאות באזור הנרתיק)
הואגינה
צואר הרחם
הרחם
החצרוצרות
ההפרשות לא צריכות להפריע, הן לא צריכות לצרוב ואין להן ריח.
הפרשה פתולוגית תהיה בעלת ריח וצבע משתנה ועלולה לגרום לרגישות עורית בנרתיק, לכאבים ביחסי מין, לכאב בזמן הטלת שתן ולתחושת אי נוחות בכל רצפת האגן והבטן התחתונה.
הרפואה האוסטיאופטית מתייחסת להפרשה לא תקינה כבעיה פונקציונלית הבדיקה והטיפול מעבר לתוצאות מעבדתיות תהיה בהתאם ז"א כל איבר ואיבר ייבדק ויטופל בהתאם.